הרומאנטיקה היא תקופת תחייתה של שירת הטבע . אחד מסימניה המובהקים של השירה הרומאנטית , לעומת השירה הקלאסיציסטית' הוא היחס אל הטבע , שנעשה א 1 בייקט מוחלט בשירת התקופה . הקלאסיציזם לא זילזל בטבע , אלא שבעיניו הוא טפל לגבי עניינים חשובים יותר . הטבע , על פי השקפת הקלאסיציזם , מעיד על חוכמת אלוהים , על החוקיות ההגיונית השלטת בכול . הטבע מעורר את המחשבה על השכל האלוהי המתגלה בחוקי הטבע , אולם הוא עצמו אינו אובייקט המזין את הרגש ואת הדמיון . הקלאסיציזם מעוניין , בעיקרו' באדם בן התרבות , באדם פרי הציביליזאציה , פרי ההתפתחות של המין האנושי ' אשר למד מה שלמד מן הפילוסופיה , ההיסטוריה' המוסר ותולדות המין האנושי . אדם זה מגיע לידי שלמות שכלית ומוסרית מתוך הסתכלות עיונית בדרך ההיסטורית של האנושות , ולא באופן אינטואיטיבי . זהו האדם האידיאלי של הקלאסיציזם . עם הרומאנטיזם מתחוללת מהפכה גדולה בספרות משני טעמים : ( א ) הטבע נעשה עיקר ; ( ב ) האדם קרוב לטבע קירבה שבמהות . כמו בכל מהפכה יש ברומאנטיקה דברים טפלים ויש בה דברים יסודיים' החשובים לאדם ולהתפתחותו . זוהי התקופה שבה מתחיל האדם באמת לראות את הטבע ...
אל הספר