הנטיה הרווחת לערבב את שני המושגים , תנועת ההשכלה וספרות ההשכלה , מביאה לידי טעות בקביעת התקופות בספרות . תנועת ההשכלה היא תנועה היסטורית כלכלית , חברתית , תרבותית ומדינית' שהקיפה את חיי העם במשך מאתיים השנים האחרונות , שלא מרצון העם , אלא בתוקף כוחות היסטוריים כלליים שפעלו בכל עמי אירופה . סימניה העיקריים של התנועה הם עקירתם של המוני ישראל מתוד אותו עולם מסורתי שבו חי העם כ'עם לבדד ישכון' בין הגויים . התנועה נטתה להרחיק את העם היהודי מתרבותו שלו ולהכלילו בתוך התרבויות של העמים שהוא חי בתוכם . ביקשה להופכו למין שעטנז , אדם 'אירופי — לא אירופי , ' 'יהודי — לא יהודי . ' תופעה היסטורית זו הקיפה ( ועדיין היא מקיפה ) את רוב העם . תהליך זה — יציאה מעולם המסורת אל עולם רחב יותר — היה בלתי נמנע . גם אילו חי כבר אז רובו של העם בארצו , היה מתחולל תהליך זה , שהיה , כאמור , תהליך כללי , אוניברסאלי . אמנם , אילו חי העם בארצו , לא היו תוצאות התהליך הזה קשות כל כך . המלחמות הפנימיות בין המסורת ובין ההומאניזם החדש היו מצטמצמות רק באותם תחומים , שהצטמ צמה בהם מלחמת ההומאניזם בשאר העמים — היחס לאלוהים ...
אל הספר