הספרות , וכן הקולנוע והטלוויזיה מראשיתם , ממלאים תפקיד מכריע בהנצחת המיתוסים ובהפצתם . היהודי , שהיה לאורך זמן 'יצור ערטילאי , ' מושך ומפחיד בה בעת , הינו מקור לפנטזיות הנחשפות לרוב ביצירות ספרות , שבהן קורא הסופר דרור לאובססיות שלו , משליך אותן על הדמויות ומתרגם אותן למטאפורות ולסמלים . הדימוי המיתי של היהודי ממוחזר בלי לאות זה מאות בשנים על מרכיביו הארכיטיפליים : רדיפת הבצע , בוגדנותו של יהודה איש קריות , שקר , זימה , השפעה דמונית על הנפש ועל הגוף , השפעה מאגית על החומר , הימצאות בכל מקום בו בזמן . תהפוכות ההיסטוריה אינן משפיעות על דימוי זה , כפי שמוכיחה הישרדותו לאחר מלחמת העולם השנייה , אף שניתן היה לקוות , שהדם הרב שנשפך ישטוף את השנאה . הווריאציות של המיתוס , שהן פרי התפתחות היסטורית , סוציו תרבותית ואסתטית , והכרחיות לשמירת האקטואליות שלו , מתבטאות בפרטים ולעולם אינן פוגעות במשמעותו הראשונית , שכן 'המיתוס הכולל הוא שקובע ... וכן ... הרעיון האצור במבנה 27 . ' הדימוי המיתי משתקף בכל הייצוגים . אוהדי היהודים יהפכו את מרכיביו השליליים על פיהם ויעניקו להם משמעות חיובית , ואילו שונאי ...
אל הספר