כעין מוסכם במחקר כי תהילים קכב הוא , כהגדרתו של גונקל את סוגו , שיר של עלייה לרגל . ואשר לעניינו , מה שנקבע במחקר אינו אומר דבר על ייחודו של המזמור המעוצב בדמותו ' . מאמר זה מנסה לעמוד על דמותו של המזמור ולגלות את ייחודו על פי ניתוחו . פסוק אי . 'שמחתי באמרים לי בית ה' נלך — . ' המלה 'באמרים' פירושה מקובל : 'אמרים , ' בינוני בשימושו כ # ם , שהוראתו — בהיות נשוא המשפט , ' שמחתי , ' לשון עבר — מי שאמרו , ואות היחס 'ב' מציינת כמצוי לפעמים את מושא השמחה . גם מקובל , ואולי הולם יותר את ההקשר , כי 'אמרים' משמש בתפקיד של מקור נטוי עם כינוי נסתרים , ואות היחס היא ציון של זמן , היינו , * מאמר וה התקבל לפרסום שבועות מעטים לפני פטירת מחברו ביום חמישי , בי"ב באייר תשנ"ח , ( 7 . 5 . 1998 ) והוא מתפרסם כאן כפי שיצא מתחת ידיו , בתיקוני עריכה והתקנה קלים בלבד . המחבר לא הספיק לעבור על המאמר קודם שליחתו לבית הדפוס . 1 מן החוקרים שבדורנו טען למשל קראוס כי 'תהילים קכב הוא שירו של יחיד שנכנס לתחומו של המקדש ( פס' ב . ( עם "אחיו ורעיו" ( פס' ח ) עלה לרגל לחת לירושלים ( פס' א-ב . ( אז נשא את קולו כדי לשבח א...
אל הספר