פרק תשיעי 'מזמור שיר ליום השבת' — עיון בתהילים צב

לפי כותרתו , תהילים צב הוא 'מזמור שיר ליום השבת . ' מן המוסכמות בפרשנות הביקורתית כי הכותרת אינה חלק מקורי של המזמור , שכן תוכנו אינו משקף כל קשר לשבת . בין שהנוהג של אמירת המזמור בשבת גרר את יצירת הכותרת ובין שהכותרת גרמה להכנסת המזמור לתפילת השבת , מן הסתם משהו בתוכן היה המניע ליצירת הזיקה בין המזמור לבין השבת ' . אשר לפירושי המזמור בדורנו , המכנה המשותף בהם שהוא שיר תודה על ההצלה המופלאה של חיי המתפלל או על נצחונו של מלך . במאמר זה אנסה לעמוד על המעוצב במזמור ולתת ביטוי להערכתי , להוקרתי את אלופי , מיודעי , פרופ' מ' גרינברג ; ליתר דיוק , את חברי משה נ"י לאיו"ש , שבשבילו ספר תהילים , כמו יתר ספרי המקרא , הוא תורה שבכתב ( ולא פחות — תורת חיים . ( פסוק ב : 'טוב להודות לה — . '' האחרונים כראשונים מייחסים בדרך כלל למלה 'טוב' את שימושה הרגיל במובן של נעים , מהנה . רק יחידים סבורים שמשמעותה כאן . ראוי . על פי ההקשר נראה סביר למדי להניח , שהמלה 'טוב' 1 על דעות החוקרים במחציתה השנייה של המאה הכ' על המניע להיווצרותה של זיקת המזמור לשבת , ראה : טייט . 2 כגון קראוס ; טייט . 3 זוהי דעת סרנה ; ד...  אל הספר
מוסד ביאליק