רינה בן-שחר לאחר כשלושים שנות שתיקה ספרותית פריץ לפתע יזהר בשפע של יצירות פרוזה חדשות : מקדמות , ( 1992 ) צלהבים , ( 1993 ) אצל הים ( שלושה סיפורים , , ( 1996 צדדיים ( קובץ סיפורים-רשימות , , ( 1996 מלקומיה יפהפיה . ( 1998 ) ( פירוט יצירותיו של יזהר המשמשות קורפוס למאמר זה - ברשימת מראי המקום בסוף המאמר . ( יזהר , שלשונו העשירה שימשה מופת לסופרים בני דורו , חוזר לכתוב סיפורת במציאות ספרותית שונה במידה ניכרת . בסיפורת של היום לא שולט עוד פולחן המילה היפה . מתבססת מגמה של לשון סיפר פחות מסומננת מבעבר ( לשון המכונה בפי רבים "לשון רזה , (" פחות "מחויבת" למקורות , ובה קיבלו האופציות של העברית הכתובה הבינונית והעברית המדוברת לגיטימציה מלאה . כתיבתו המאוחרת של יזהר מצויה בקוטב המנוגד ללשון הרזה . סגנונו ממשיך להיות עשיר ועמוס , ומושך לכיוון הפואטי ביתר שאת מבעבר . הלשון מסומננת באופן חריף , עד כי נראה שהסופר חותר לאמנות המוחלטת - אמנות המוזיקה . ב"מוזיקת המילים " של יזהר שיקולי הבחירה והארגון של היסודות הלשוניים הם במידה רבה שיקולי ריתמוס , צליל וסגנון , ולרפרנטים תפקיד משני . בחלקים שונים של...
אל הספר