המספר הוא משתתף בקבוצה או בקהל , המתנדב במהלך סדנה או מופע לספר על אודות רגע , הוויה או סיםואציה מחייו . סיפורו האישי מסופר ממקום מושבו בקהל או מכיסא המספרים המצ 1 י בזירת הבמה . במהלך הפלייבק הופך המספר מדמות צופה לדמות שצופים בה ; מדמות מאזינה לדמות שמאזינים לה . סיפור ! יוצא מתוך הקהל ופ 1 נה אליו בעת ובעונה אחת . כעזרת מנחה המראיין אותו , הוא משתף את הקהל בפרסי הסיפור ומנסה להמחיש מה אפיין את החוויה שחווה . בתום הריאץן נמסר הסיפור לשחקנים ומוצג בפני קהל המשתתפים . המספר אינו מתערב או שולם כיצירת סיפורו על הבמה , אך הצופים כקהל מודעים לנוכחות ! הכפולה כצופה מבחוץ וכדמות מרכזית כמחזה המאולתר . כל אדם מספר סיפורים בדרכו ובסגנונו . בין אם אנו מספרים 'יבשושיים , ' יחידתיים , ' ' ארכניים , ' או 'גוזמאים , ' הסיפורים שלנו משקפים ומפרשים עבורנו חלקים במציאות . הם מאפשרים לנו מגע עם חלקים לא מודעים בנפשנו או עם כאלה שמשמעותם הרגשית 3 בקהיליית הפלייבק בארץ , יש הקוראים להצגה המאולתרת של סיפור החיים "שיקוף" או " החזרה" - מושגים שמקורם בפסיכודרמה ובפסיכותרפיה . עם זאת מצאתי לנכון לשמור על המונ...
אל הספר