אריה מורגנשטרן עהיהודי * ל כתנועה היושב פי הכרוניקה בגלות לאומית המקובלת ולהשיבו מודרנית , לחיים הציונות , שביקשה ריבוניים נולדה לחולל במולדתו לפני מהפך מעט ההיסטורית יותר במצבו ממאה של . ואמנם שנים העם , במובנים רבים , היה בציונות יסוד חדשני , שהתקומם נגד המסורת שהנציחה את צורת הקיום הגלותית וביקש לחשוף את היהודים לרעיונות שהתסיסו את החברה האירופית של סוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים . אולם , כפי שהדגישו ראשי התנועה עצמם , לציונות היו שורשים היסטוריים עמוקים יותר , והיא שאבה תעצומות נפש וחיוניות רבה מן הכוחות שעיצבו את התודעה היהודית במשך אלפי שנים - ובכלל זה , מן האמונה בגאולה הלאומית , שלפיה עתיד העם היהודי לשוב ברבות הימים אל מולדתו ההיסטורית שממנה נקרע . מתח זה שבין שני הפנים של הציונות בא לידי ביטוי בהיבטים שונים של השיח הציבורי בישראל , שאחד הבולטים שבהם הוא הוויכוח העירני המתנהל בקרב מלומדים ואנשי אקדמיה בשאלת התיאור ההיסטוריוגרפי הנכון של הציונות : האם יש לראות בה בראש ובראשונה תופעה מודרנית , תנועה לאומית מן הסוג האופייני למרכז אירופה ומזרחה במאה התשע עשרה ? אם כן , השימ...
אל הספר