החל מגיל שנתיים-שלוש מתחילים להופיע הבדלים אינדיווידואליים יציבים ביכולת לאמפתיה . ההבדלים בין הילדים ניכרים בסוג ההתקרבות , באופן עיבוד המידע , במורכבות התגובה ובעוצמתה . אייזנברג ( Eisenberg , 1992 ) מתארת דוגמאות לאמפתיה או לחסרונה אצל ילדי גן : ילדה מציעה לחבר לגן פלסטלינה כשהיא רואה מצוקה על פניו משום שאין לו פלסטלינה ; ילדה נותנת לחבר פלסטלינה רק לאחר שהוא מבקש ממנה במפורש ; ילדה מסרבת לתת פלסטלינה לילד אחר , אולם מתרצה לאחר שהחבר מבטיח לה שוקולד בתמורה . יש ילדים שהתגובות הפרו-חברתיות שלהם ברורות מאוד , ובולט בהן מרכיב של עוררות רגשית , בעוד הם ממעטים בעיבוד קוגניטיבי מדויק . ילדים אחרים מפגינים התנהגות פרו-חברתית ללא תגובות אפקטיביות חזקות , ונראה שהם מתייחסים למצוקה באופן קוגניטיבי : בודקים , חוקרים , שואלים שאלות . לילדים אחרים יש מרכיב אגרסיבי בהתנהגות הפרוחברתית שלהם . למשל , הם יכו את מי שלדעתם גרם לתינוק לבכות , יכו אחד מההורים בעת מריבה בין ההורים , יקרעו את העיתון שגרם לאם לבכות . אחרים מנתקים עצמם מסימני המצוקה ובורחים . חוקרים רבים מניחים כי הבדלים אלה קשורים הן להבדל...
אל הספר