בלוס ( בתוך מוס , ( 1998 דן בצורך בהתנתקות רגשית מההורים בגיל ההתבגרות ובצורך לפתור את המורכבות האדיפלית . אלא שהצורך בעצמאות ראשיתו כבר בגיל צעיר . ילדים קטנים חווים נחיתות מול המבוגרים לאורך היום כולו , מרגע שהם פוקחים את העיניים ועד הרגע שהם הולכים לישון ( פעמים רבות כעל כורחם . ( המבוגרים הם המכתיבים להם את סדר היום ואת תכניו . כל רצון עצמאי שלהם נתקל בקשיי ביצוע , אם משום קטנותם הפיזית ואם משום איסורי החברה הבוגרת . מענה לצורך זה בעייתי במיוחד בתקופה האחרונה , המאופיינת בבלבול הורי בכל הנוגע להצבת גבולות לילד . ביחסים שאינם מגדירים גבולות , שאינם מבחינים מיהו המבוגר ומיהו הילד , מהן החובות והזכויות של כל אחד מהם , מה מותר ומה אסור , הילד הצעיר לא יכול לחוות עצמאות , כיוון שעצמאות היא מושג יחסי המוגדר מתוקף הסביבה . הבלבול ההורי בין אנרכיה לחופש לא מאפשר לילד לדעת מתי המרד שלו הוא ביטוי לעצמאות ומתי הוא סתמי . תחושת עצמאות כרוכה בקשר הדוק עם תחושה של שליטה , וכאשר הילד מינקותו מתרגל לכך שהוא השליט הבלעדי בבית , המכתיב למבוגרים את התנהלותם לפי רצונו , החוויה אינה של שליטה ועצמאות אל...
אל הספר