בפסיכותרפיה הולכת ומתחזקת התפיסה הרואה בסיפורים מפתח להבנת חיי האדם . ניתן להבחין בין שתי מגמות מרכזיות המשתמשות בסיפור לצרכים טיפוליים . גישה אחת , הביבליותרפיה , בוחרת סיפורים שכתבו יוצרים במהלך התפתחות התרבות האנושית , ומשתמשת בהם ( תוך הפעלת שיקולי דעת מקצועיים ) לטיפול בבריאות הנפש של האדם . ספרנו מתמקד בגישה זו , ונרחיב עליה בהמשך . גישה אחרת , השייכת לפסיכולוגיה הנרטיבית ( שלא נעסוק בה בספר זה , ( מניחה שהמציאות אינה אובייקטיבית , אלא כל אדם בורא אותה במחשבתו . במילים אחרות , סיפור חיינו הוא סיפור סובייקטיבי שאנו מספרים לעצמנו על אודות מהלך חיינו ומשמעותם . לכן זיהוי הסיפור , איתור הקשיים , הסילופים והחלקים ההרסניים בו ובהמשך היכולת לבנות סיפור חדש טוב יותר על ידי המטופל , הם העומדים בבסיס המהלך הטיפולי . '" האמת' המתהווה בטיפול , אומר ספנס , ( Spence , 1982 ) איננה אלא אמת סיפורית שלאורה מצטיירים מחדש חייו של המטופל באורח עקבי יותר , מספק יותר ומועיל יותר מכפי שנצטיירו בסיפור ההרסני הקורם" ( בתוך עומר ואלון , . ( 11 : 1997 בשיטה זו נבנה נרטיב אישי , המעניק לפרט תחושת משמעות והמ...
אל הספר