בטקסטים שיידונו בספר תשמש הארוחה המתוארת כ"פךה-טקסט קוגניטיבי" , ( a cognitive pre-text ) משמע הארוחה כאמצעי , כאובייקט של חיפוש אחר משמעות . בחיפוש המשמעות נבחנים היחסים בין ה"אני" לבין העולם , בין ה"אני" לבין הזולת או בין ה"אני" לבין הטבע וההיסטוריה . הארוחה נתפסת כטקס , וככזה היא מכילה את הצפנים הלא מודעים של התרבות . האכילה , לבד מהיותה סיפוק צורך גופני , היא דרך ביטוי לתפיסת העולם של היחיד . באמצעות האכילה משתקפות הזהות האישית , ההשתייכות החברתית וההשתייכות ההיסטורית . התרבות באה לירי ביטוי באמצעות סימני השפה : סמלים ומיתוסים . אלה מדגישים את הפונקציה הקוגניטיבית-אנתרופולוגית של הארוחה ( חזן , Biasin , 1993 ; 1992 . ( Belton & Belton , 2003 התפריט והסמלים של טקס האירוח המופיעים כטקסט ספרותי הם כלי המשמש לאפיון הדמויות . כנוסף לכך משמש התפריט כמטפורה או כסמל המבטא את היחס אל ערכי העולם . הטקסיות שבארוחה באה לידי ביטוי בנימוסי השולחן ובשאר סמלים הכרוכים בישיבה סביב שולחן . אלה הם שרידים של מיתוסים קדומים . ( Visser , 1992 ) מה שעוד נחשף בתהליך הארוחה הוא מהות התפריט ומקומה של האם . ...
אל הספר