הצבאות שחצו את בלגיה וצפון צרפת בקיץ 1914 ניתקו את אירופה מעברה המיידי . בין לילה התמוטט מבנה הקלפים המפואר והקוסמופוליטי של החברה , השעשועים , הגינונים והאמנות של הבל אפוק . נסיכי הון השקיעו את ממונם בחימוש , גברות רמות אספו נדבות ליתומים ולפצועים . המלחמה הורידה את המסך באופרה של פריז ובעשרות התיאטראות הפריזאיים ושלחה את האמנים המופיעים לשוחות בחזית , למחנות השבויים ולבתי הקברות . בשביל דיאגילב ובלט רוס שלו , נהפכו לונדון , פריז , בריסל , ברלין , וינה ומונטה קרלו לזיכרונות ממסעי הופעות שחדלו להתקיים . בשנים 1917-1915 הניח מחדש דיאגילב את היסודות האסתטיים של בלט רוס . אבל האמנות לא היתה ההיבט היחידי של מפעלו שעבר שינוי באותן השנים . למלחמת העולם ולמהפכה ברוסיה היו השלכות כלכליות שנגעו לכל היבט מחיי הקבוצה . עד 1914 הוציא דיאגילב כספים לפי יכולתו ואף מעבר ליכולתו , בהנחה שיתמזל מזלו ויופיעו "מלאכי שרת , " והמזומנים והאשראי יסופקו בדקה התשעים . דיאגילב , אף על פי שלא היה עשיר , לא היה עני כלל , ואפשר להניח שלקרן של הקבוצה זרמה גם משכורתו האישית שהגיעה באופן קבוע מרוסיה עד ' . 1915 כל עו...
אל הספר