עופר כהנא ותמר בליץ א ומהאופן רגונים קיימים שבו הם לא רק ממקמים במישור את התודעתי עצמם ; דרך אלא מה גם שהארגון ברמה הפיזית בוחר . זאת לשים החל בחלון מהחלל הראווה , מהמרחב שלו במפגש עם העולם אשר מחוצה לו - לוגו , פרסומים , פרסומות , כרזות , סרטי תדמית , הודעות קוליות ועוד ; וכלה במתרחש בתוך הארגון - שפה ייחודית , צורת ישיבה , טקסים מקומיים , תיעוד , מיתוסים , סיפורי מפתח וכדומה . הפן הפיזי נוכח ומתקיים בארגון בשני מישורים בו בזמן : התכליתי פונקציונלי והסימבולי משמעותי . בחיי יום יום וברמה המודעת יש נטייה להתייחס בעיקר לרמה הפונקציונאלית תכליתית . אך ההנחה היא כי הרמה האחרת , הלא מודעת , הטמונה בארטיפקטים הארגוניים , זו שאינה כבולה לשיקולים של תכלית , משפיעה מאוד הן על היווצרות התרבות ועל תהליכי החברות ( הסוציאליזציה ) והן על הדימוי והייצוג של הארגון בסביבתו . אם כן , קריאה ביקורתית של הרמה הפיזית יש בה כדי להעלות את הנחות היסוד הלא מודעות של הארגון ;( Schein , 1985 ) וכיום , בעידן של מודעות גבוהה לנראות ( דרך אמצעי התקשורת האודיו ויזואליים והכתובים ) יש לדברים עוצמה רבה עוד יותר . להלן ...
אל הספר