הילה זריצקי ויובל דרור שיתופי פעולה בין חברים בארגון , בין צוותים ובין מחלקות , חיוניים לתפקוד מיטבי של הארגון . כאשר שיתוף הפעולה נפגע אנו עדים להסתרת מידע , לביצוע חלקי או שגוי של הוראות , לאי עמידה בלוחות זמנים שנקבעו , להתעלמות מהחלטות ועוד . התנהגויות אלה פוגעות בתוצרי הארגון ויוצרות אווירה של תסכול ושל עוינות , אווירה הגורמת לירידה במוטיבציה לעבוד ובהרגשת הסיפוק והלכידות . חוסר שיתוף פעולה נובע לרוב מתחושת העובד שפגעו בו , בין שיש לה בסיס אובייקטיבי ובין שלא . קשה למנוע מקרים של פגיעה ועלבון , אך ניתן לזהות מצבים כאלה , לתקנם ולהוביל לפיוס . במאמר זה ננסה להבין את חוויית הפגיעה , את תהליכי התקשורת בין הנפגע לפוגע ואת הגורמים המעמיקים את הקונפליקט , ונראה מה ניתן לעשות כדי להניע תהליכי תקשורת שיאפשרו הבנה , תיקון , סליחה ופיוס - כל אלה בהקשר ארגוני . תאוריות רבות העוסקות בארגונים רואות בקונפליקט מנוהל היטב מקור של יתרון לארגון . אולם הדגש הוא בקונפליקט מנוהל ( אדיג'ס , , 1991 למשל , ( ואילו במקרים רבים אנשים בארגונים חווים קונפליקטים פוגעניים שאינם מובילים לרווח אישי או לרווח כלש...
אל הספר