ישראל כ"ץ מאמרו של מולי פלג המובא בגיליון זה מסכם היטב את קווי הטיעון הרווחים של מי ששוקדים לא מעט על יישוב סכסוכים . במובן זה אפשר לראות בו טקסט של עדות על הגישה השכיחה כלפי קונפליקט בין קבוצתי מטעם השייכים לאחת מהקבוצות המעורבות . בכך גם עיקר ערכו בעיניי . ביסוד המאמר ראייה של מחלוקת כתוצר של אי הבנה . את אי ההבנה הדיאלוג אמור להסיר באמצעות משא ומתן " נינוח ומכבד , " במגמה של צמצום פערים . מושגים כמו " תקשורת בונה , " " שיח של הסכמה" ו"דיאלוג ערכי" מובאים במאמר כמפתח לעתיד טוב יותר . כולנו ערים לפער המטריד והמדאיב בין הרטוריקה השכיחה הזאת לבין הניסיון בפועל של בני קהילות שונות לחיות במרחב משותף . בתגובתי , אני מבקש להצביע על כמה כשלים שיש בעמדה רווחת זו . אני מאמין , שהתעכבות על כך יכולה לתרום להבנה שלא די ברצון טוב לקידום ההידברות בין קבוצות הנתונות במחלוקת . הציטוטים המובאים בתגובתי נטולים כולם ממאמרו של פלג , אלא אם צוין אחרת . 1 המושג ' דיאלוג' מוצג במיטבו כ"נועד לפתח הקשבה לאחר לצורך יצירה חדשה ומשותפת . " אלא שבמצבי קונפליקט בדרך כלל המוטיבציה העיקרית שלנו אינה להקשיב . מצבי עי...
אל הספר