נעמה גרינולד–קשאני " כדי להיות בעלות חזון אמתי , עלינו לנטוע את הדמיון שלנו בקרקע המציאות המוצקה , ובאותה עת לאחוז בדמיוננו אפשרויות החורגות מהמציאות הזאת" ( בל הוקס ) נ' עובד בארגון עסקי בתפקיד ניהולי , נמצא זה זמן במסגרת של ייעוץ אישי בשל רצונו לשפר את התקשורת בין אנשי הצוות הכפופים לו , בעקבות משברים מתמשכים ביחסים בין העובדים . מסגרת הייעוץ אושרה מטעם הנהלת הארגון וממומנת בכספו . באחת הפגישות סיפר לי נ' כי הוא שוקל לסיים את עבודתו בארגון . שאלתי אותו על הסיבות לכך , והוא ציין בראשי פרקים שיקולים אחדים הנוגעים ליחסיו עם עמיתיו ועם הממונים עליו , וכן שיקולים הנוגעים לאפשרויות התפתחותו המקצועית בארגון . שנינו חשנו כי היינו מעדיפים באותו המפגש להניח לנושאים שהכין מראש , הקשורים למסגרת הייעוץ , ולעסוק בדילמת עזיבתו את הארגון . עם זאת , לשנינו ברור כי הארגון מממן את המפגשים כדי לסייע לנ' בניווט מהלך ספציפי שהוא יוזם בצוות . במבט ראשון , נראה כי שני העניינים – דפוסי התקשורת בין העובדים ודילמת העזיבה – אינם קשורים זה לזה במישרין , ובשלב זה קשה לדעת אם בהמשך נמצא כי הם קשורים זה לזה בעקיפין...
אל הספר