ראוי אפוא לשאול - מדוע כה רב הסבל במציאות ? מדוע המרקם המוסרי הקיים במוסד המשפחה מתקיים אך לעתים נדירות במישורים חברתיים על-משפחתיים ? מובן כי ככל שגדל המרחק החברתי בין פרטים שונים או בין קבוצות המצויות בעימות , כן גוברת הנטייה להשתמש באלימות כדרך הכרעה בסכסוך . נוסף על כך , תופעות פוליטיות בולטות מצביעות על נטייה אנושית לדבוק ב"ערך-על" מרכזי אחד ולדחוק לשוליים ערכים אחרים . מקובל לומר כי "ערך-העל" המרכזי בקפיטליזם הוא החירות , בקומוניזם - השוויון , ובפונדמנטליזם הדתי - האחווה ( באסלאם , לדוגמה , הכתות הפונדמנטליסטיות מכונות בשמות כגון "האחים המוסלמים " ו " בני הכפר . ( " אלא שבקיומם הנבדל של ערכי-העל , בניתוקו של ערך אחד ממשנהו , נקרע שדה האחדות ומתרחב מעגל הסבל החברתי . העדפה של ערך אחד על האחרים והצבתו במרכז נובעת ממתחים בסיסיים הקיימים בין ערכי יסוד אלה . למשל , היה ראוי שעם הזכות והכוח לקיים חירות 28 לכן אפשר לכנות מדרג זה על שם מגמתו הכללית בשם "מדרג האחדות . " מאמר מקביל לפרק זה ( אך תמציתי יותר , ( בשם "מדרג האחדות , " פורסם בירחון האינטרנטי אופקיים חדשים , בעריכת איריס הרפז , ...
אל הספר