נפתח בתיאור המחצית החיובית של מדרג האנושיות , הדרך הערכית-מוסרית . דרך זו עולה מן הסבל הקיומי , ממצבי הפגיעה בזולת , אל מצבי התמיכה שב"יחד , " הכוללים את החירות , את השוויון ואת האחווה . כבר אהרן דוד גורדון , ממייסדי "הציונות הרוחנית , " קשר בין יצרי האדם ובין אופני המפגש החברתי , וראה במשפחה מודל למפגש חברתי ראוי . השקפה זו מתבטאת בדבריו על " יסודות לתקנות למושב עובדים : " בכל אדם ישנם צדדים חיוביים וצדדים שליליים , ובכל אחד מהצדדים האלה משפיעים בני האדם זה על זה במידה שבאים במגע ומשא זה עם זה [ ... ] במידה שהם נפגשים ונוגעים זה בזה בצדדיהם החיוביים הם מעוררים זה בזה או גם יוצרים מחדש רגשות ואינסטינקטים חיוביים , כמו שלהפך , התנגשותם זה בזה מגבירה בהם או מולידה את הרגשות והאינסטינקטים השליליים . [ ... ] מבחינה זאת , כל מה שמבוקש בסדרי חיים צבוריים חדשים , בצורות חיים חדשות , הוא לסדר את החיים הציבוריים סדר כזה , שאישי הציבור יהיו נוגעים זה בזה ומשפיעים זה על זה בצדיהם החיוביים . זוהי הצורה המשפחתית או הרוח המשפחתית של החיים הקיבוציים . ( ברגמן ושוחט ( עורכים , ( תשי"א-תשי " ד : ( 457-...
אל הספר