אהרן דוד גורדון , ( 1922-1856 ) נצר למשפחה למדנית ומיוחסת , נולד בכפר באוקראינה וגדל כבן יחיד להוריו , לאחר שארבעת ילדיהם הראשונים מתו . הקרבה לטבע - בתקופת חייו בבית הוריו בכפר הולדתו ואחר כך כיער סמוך לו - טבעה בו את חוויית החיוניות של הטבע . בנעוריו למד לימודי קודש כמקובל , ובכוחות עצמו למד שפות ומדעי הטבע . כשקרב מועד גיוסו לצבא הרוסי סירב להשתחרר באמצעות שלמונים , כפי שהיה מקובל אז , כי חשש שמא יילקח תחתיו יהודי אחר שאין ידו משגת לתת שוחד . בניגוד לדעת הוריו הדואגים התייצב לבדיקה רפואית , ובעקבותיה שוחרר בשל מצב בריאותו . מסתבר כי הדאגה והפינוק היתרים מצד הוריו לא פגמו בכוח רצונו וברגישותו המוסרית . לאחר שחרורו מעול הצבא נשא לאישה את בת-דודתו , שהתארסה לו בהיותה בת חמש-עשרה , ועבר להתגורר בעיירה קטנה , שם ראה לראשונה קנאות דתית שנחשבה ל"מידת חסידים . " על אף שהיה חרדי באורח חייו , התנגד לאדיקותם הקיצונית של החסידים ולהתבטלותם בפני סמכות הרבי . החסידים בעיירה הקטנה שבה גר , ובכללם משפחת אשתו , ראו בו אפיקורוס . כעבור כשנתיים קיבל משרה פקידותית באחוזת הברון גינזבורג , שהיה מראשי העס...
אל הספר