הם זוכרים את לבן אהלינו / שפשטו בעמק כיונים / הם זוכרים את מזבחות לילינו / שעלו באש הניגונים // . ... כי שרוי , מותר הוא לי הזמר / , כי ציות זרעתי בדמעה / . כלרועים בחג של גז-הצמר / לנו התגמול והתרומה " . ( מתוך : "זמר , " אברהם שלונסקי ) ראשית ברצוני להעיר כי לבד מידיעה כללית שברדיצ ' בסקי היה בר-פלוגתא של אחד העם , ולבד מכמה אזכורים על אודותיו בספרי מחקר , לא הכרתי את דמותו ואת כתביו . כאשר נפניתי ללמוד אותם , הופתעתי להכיר לא רק את אחד האבות המייסדים של הספרות העברית החדשה ואידאולוג שהשפיע מאוד על אנשי העלייה השנייה , אלא גם אדם שכתביו הם עדות לנפשו הלוהטת , שנעה בין ייסורים של קריעה רוחנית ובין תחושת שליחות עמוקה , שליחות של מהפכן רוחני החרד לגורל הרוחני של עמו ואינו יודע אם קולו נשמע ועד היכן . בדידותו ועוניו הרב עמדו ביחס הפוך לגדולתו ולעצמתו הרוחנית . גם עצמתו הנבואית מעוררת תמיהה על החברה שבתוכה הוא חי ופעל , שלא מצאה בשעתה את 3 הגימל מנוקדת בקמץ קטן , שהיגויו כמו חולם , ולכן יש הנוהגים לכתוב בכתיב מלא - בן-גוריון . 4 השיר נכתב כשנות הארבעים של המאה , 20-ה על גדודי העבודה על שם...
אל הספר