ככלל ניתן לומר כי לא במהרה תידחה בקשת רשות להתגונן , כשם שאין לומר כי רשות תינתן כדבר מובן מאליו . בעשרות שנות פסיקה בנושא זה נקבעו אמות מידה די ברורות בשאלה : מתי תינתן לנתבע רשות להתגונן ומתי תידחה בקשתו . ניתן לומר כי תינתן רשות להתגונן כאשר הנתבע מעלה בתצהירו שיש לו יסוד להגנה , או אפשרות מבוססת של הגנה , או הצעה סבירה של הגנה , או הגנה טובה לכאורה או עובדות המצביעות על סכסוך סביר . כל אלה הם מטבעות לשון שונים של אותו רעיון : שבשלב הזה של המשפט , אין הנתבע צריך לשכנע את בית המשפט בצדקתו . זאת הוא יצטרך לעשות במשפט עצמו . אין השופט השומע את הבקשה צריך לשקול את טיב הראיות של הנתבע ואת מהימנות העדים של הנתבע לעומת אלו של התובע . כל אלו הם עניין למשפט עצמו . על בית המשפט לשקול אם הנתבע הראה סיכוי של הצלחה בטענותיו . הייתה הגנה לכאורה בידי הנתבע - יורשה להתגונן בפני התביעה , לא הייתה כזו , או אם השופט מתרשם שהגנתו של הנתבע היא הגנת בדים - לא יתן לו רשות להתגונן . כאשר הנתבע אינו מבקש אלא להעלות טענה משפטית , שאין מקום להבאת ראיות להוכחתה , אין הכרח לתת לו לשם כך רשות להתגונן . בטענה משפ...
אל הספר