. 162 ( א ) בית המשפט או הרשם יזהיר את העד לפני גביית עדותו , בלשון המובנת לו , כי עליו להעיד את האמת בלבד ואת האמת כולה וכי יהיה צפוי לענשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן ; העד ישיב כי הבין את האזהרה וכי הוא מתחייב לעשות כן . ( ב ) היה לבית המשפט או לרשם יסוד להניח כי השבעת העד עשויה לסייע לגילוי האמת , רשאי בית המשפט , ביזמתו או לפי בקשת בעל דין , להשביעו , אולם רשאי העד , משהודיע שהוא עושה כן מטעמי דת או מצפון , שלא להישבע אלא להצהיר בהן צדק , זולת אם היה בית המשפט משוכנע שטעמי העד ניתנו שלא בתום לב .
אל הספר