נתבע רשאי להגיש בנוסף לכתב–ההגנה שהוא מגיש נגד התביעה שהוגשה נגדו , כתב תביעה שייקרא כתב תביעה שכנגד . בפנינו שתי תביעות עצמאיות המתבררות כאחד . בעוד שתובענה שכנגד מוגשת בנפרד מהתביעה שהגיש התובע ומתבררת בנפרד , אלא אם כן החליט בית המשפט לאחד את שמיעתן , הרי שתביעה שכנגד מתבררת יחד עם התביעה העיקרית , אלא אם בית המשפט או הרשם , ביזמתם או לפי בקשת בעל–דין , החליטו להפריד את הדיון בהן . יש דמיון בין טענת קיזוז לבין תביעה שכנגד , בכך שמטרת שתיהן היא לממש זכות הקיימת לנתבע כנגד התובע , ולהביא לתוצאה שבאותו משפט יופחת הסכום אשר מגיע לנתבע מאת התובע מהסכום שמגיע לתובע מאת הנתבע . אולם יש הבדל יסודי בין שתי " הגנות" אלו . טענת קיזוז משמשת הגנה בלבד נגד תביעת התובע . כאמור , אם יוכח במשפט שהסכום שהנתבע זכאי לקזזו גדול מסכום התביעה , לא יהא הנתבע זכאי לקבל פסק דין לטובתו על הסכום העודף . שונה הדבר בתביעה שכנגד . אם נתקבלה התביעה שכנגד , זכאי הנתבע לפסק דין לטובתו על מלוא הסכום שנתקבל , אף אם תביעתו של התובע פחותה מסכום זה , או לפסק דין על היתרה . בנוסף : אין התביעה שכנגד תלויה בתוצאות התביעה הע...
אל הספר