מולי ברוג זיכרון קיבוצי מבוסס על אמונה בעבר היונקת משני מקורות – היסטוריה והנצחה . היסטוריה היא תיאור הנסיבות והשתלשלות האירועים על–פי סדר התרחשותם הכרונולוגי , ואילו הנצחה מעניקה משמעות מוסרית לאירועים נבחרים מתוך ההיסטוריה , כאלה שנמצאו ראויים לתשומת הלב הקיבוצית . חיבורם של אירועים מהעבר האחד למשנהו ולהתרחשות העכשווית על–ידי הזיכרון הקיבוצי הופך את הזיכרון הקיבוצי למ כ ש י ר מ ע נ י ק מ ש מ ע ו ת , המאפשר לפרטים בחברה להרגיש שותפים בסיפור הגדול , המשותף לכולם . חג החנוכה ובני חשמונאי – המכבים – היו חלקי עבר מרכזיים בהיסטוריה של עם ישראל שגייסו מנהיגי הציונות , כדי להעניק משמעות למאבקם לזהות לאומית חדשה . המאמר שלפנינו עוסק בגילוי קברות המכבים על–ידי מורים מהגימנסיה העברית ' הרצליה' בתל–אביב , אלא שלזיהוי אותם הקברים עם משפחת חשמונאי אין ולא היה כל בסיס ארכאולוגי והיסטורי , גם לא במסורת היהודית או באחרת . אשר על כן , יש במחקר זה כדי להאיר את דרך פעולתו של הזיכרון הקיבוצי בעיצוב התודעה הלאומית באמצעות המעקב אחרי הבניית קברות המכבים כמרחב מקודש , הראשון בדת האזרחית הציונית בארץ–ישראל ....
אל הספר