כיבוש נצרת: העיר הערבית ששרדה את המלחמה

מוסטפא עבאסי מבוא בתקופת המנדט הבריטי נעשתה נצרת לאחת הערים החשובות בצפון הארץ – נוסף על היותה מרכז מנהלי של נפה כפרית , היא נעשתה גם למרכז המנהלי של אזור הצפון , ומקום מושבו הקבוע של מושל מחוז הגליל מטעם ממשלת המנדט . מעמדה של העיר הקדושה לעולם הנוצרי עלה בהתמדה , וגם אוכלוסייתה גדלה במידה ניכרת – 7424–מ נפש במפקד 1922 8756–ל נפש במפקד , 1931 ולקראת סוף תקופת המנדט גרו בה 12 , 000–כ תושבים , מרביתם נוצרים מהעדה היוונית האורתודוקסית ומהעדה הלטינית . מבנה דמוגרפי וחברתי זה של נצרת השתנה מאפריל 1948 בשל זרם גדול של פליטים מכפרים בגליל . בתקופת המנדט זוהתה העיר עם הזרם הפלסטיני המרכזי והמתון , בהנהגת קואליציה של משפחות נכבדים נוצריות ומוסלמיות , שעסקו בעיקר במסחר , ובהן משפחות קעואר , בנא ובשארה הנוצריות , ומשפחות פאהום , עון ְ –אללה וזועבי המוסלמיות . לקראת סוף ימי המנדט עמד בראשות העיר יוסף עלי ביי אל–פאהום , ראש משפחת פאהום – מהמשפחות המובילות בעיר מאז המאה – 18–ה שמילא תפקיד מכריע בעת כיבושה בידי כוחות צה"ל . בחודשים אפריל-אוקטובר 1948 נכבש הגליל בשלמותו . הערים הערביות והמעורבות , טב...  אל הספר