במשך 18 שנות פעילות החברה השתנתה תפיסת המגורים באזור . בהתחלה הקימה החברה מחנות עבודה לעובדים בלבד , ולא הייתה לה כל תכנית להביא לאזור את משפחותיהם . השלב הראשון בהתפתחות תהליך המגורים באזור היה 1933–ב כאשר נבנתה שכונת העובדים . השלב השני בהתפתחות התהליך היה 1939–ב כאשר הוקם קיבוץ בית הערבה . מאז היו שלוש צורות של התיישבות באזור : מחנה , שכונה וקיבוץ . תהליך פיתוח ההתיישבות באזור תאם את תהליך ההיכרות עמו על תנאיו ואפשרויות המחיה בו . עם ההתנסות הזאת השתנתה תפיסת המגורים באזור , וחדרה ההכרה שאפשר לחיות בו עם המשפחות ולגדל בו ילדים , והופרכה התפיסה הקודמת ששללה אפשרות כזאת מכול וכול . לפיכך ממחנות עבודה , שהעובדים גרו בהם בגפם , ונסעו לעתים רחוקות לבקר את משפחותיהם , התפתח רעיון המגורים באזור . ממחנה הצריפים התפתח שלב של מגורי מחנה משופרים בארבעה בנייני קבע , שנבנו בהתאם לתנאים האקלימיים . לאחר כשנתיים הוקמה שכונת העובדים , ושש שנים לאחר מכן הוקם הקיבוץ . השלב הבא נותר בתכנון , וכלל את הגדלת השכונה ליישוב בן מאתיים משפחות והקמת עוד שני קיבוצים באזור . תהליך זה התרחש באתר הצפוני . באתר הד...
אל הספר