חברת האשלג בראי תאוריות גאוגרפיות

המקרה הפרטי של חברת האשלג יוצג כאן נוכח התאוריות והגישות הגאוגרפיות הבין–תחומיות – המרחביות , הכלכליות וההיסטוריות – שהציגו אותן חוקרים שונים במחקריהם . התאוריה המרחבית של הדסון ( Hudson ) גרסה כי באזורי ספר , שמצויים בהם חומרי גלם בעלי פוטנציאל כלכלי גבוה , תיתכן התפתחות אזורית בעקבות ניצול המחצבים הללו למרות תנאיו הגאוגרפיים המקשים על תהליך טבעי של יישובו ופיתוחו . אם יתפתחו ביישובי התעשייה גם פעילויות כלכליות אחרות , יהיה עתיד גם להתפתחותו של האזור . אכן , אזור ים המלח היה מקור לחומר גלם בעל פוטנציאל כלכלי גבוה . בשל מערכי המגורים שהוקמו באזור הצליחו לבנות בו חיים ליחידים ולמשפחות , למרות תנאיו הקשים וריחוקו ממרכזי האוכלוסייה . המחנות ושכונת העובדים היו תלויים תלות מוחלטת בחברה התעשייתית , אך הקיבוץ הצליח לפתח גם משאב טבע אחר , ולבסס עליו ענף כלכלי חדש , החקלאות , שלא היה קשור למפעל התעשייתי . כן התפתח באזור , לבד מן החברה , עוד ענף כלכלי – התיירות . בעניין הקמת תשתיות כתב ג'ונסון ( Johnson ) כי להקמתן באזורי ספר נדרשת השקעה גדולה , שעולה בדרך כלל על ההשקעה באמצעי הייצור של מפעלי הת...  אל הספר