השנים 1950-1949 הן מעין תקופת ביניים וחוליה מקשרת בין ירח הדבש הקצר ובין העימות הרב–חזיתי שהלך והחריף בין ברית המועצות ובעלות בריתה ובין העם היהודי והתנועה הציונית . כבר מראשית 1949 החלה ברית המועצות לבטל לאט ובהתמדה את הסתירה בין מדיניות החוץ ובין מדיניות הפנים שלה ושל בעלות בריתה במזרח אירופה , וב1950– הוחלט לפתוח במלחמת חורמה נגד המיעוט הלאומי היהודי ' הנגוע בציונות , ' נגד התנועה הציונית העולמית , ובסופו של דבר גם נגד מדינת ישראל . חלקו הראשון של הפרק יוקדש אפוא לחקר מדיניות החוץ הסובייטית , שעל רקע ההחרפה המתמדת ביחסים בין שני הגושים העולמיים , השפיעה יותר ויותר על מדינות מזרח אירופה ועל יחסן למדינת ישראל ולמזרח התיכון . חלקו השני של הפרק יעסוק במדיניותן של ברית המועצות ומדינות מזרח אירופה כלפי המיעוט היהודי , כלומר היישום המואץ של מדיניות הדהנציונליזציה , שעתידה להיות מעין ' פתרון סופי' נוסח סטלין , ועמדה להתבצע בשנים . 1953-1951 . 1 ברית המועצות ומדינת ישראל בזירה הבין–לאומית והדו–צדדית מדיניות החוץ הסובייטית שלאחר מלחמת העולם השנייה , שעוצבה בשנים -1947 , 1948 נכנסה לשלב המכריע...
אל הספר