ההתקרבות הסובייטית–נאצית החלה בראשית 1939 ואף לפני כן , ולא כמו שטענה שנים ההיסטוריוגרפיה הסובייטית הרשמית , ולפיה הייתה זו תוצאה בלתי נמנעת של מדיניות מעצמות המערב על תמרוניהן הדיפלומטיים הבלתי פוסקים . צודק ללא ספק ההיסטוריון הרוסי מיכאיל נארינסקי בציינו : בעשותה כן עשתה ההנהגה הסטליניסטית טעויות גדולות . שגיאות עקרוניות . ראשית , מדובר באי–הבנה מוחלטת של האופי וקנה המידה של האיום של גרמניה הנאצית , שמקורו ברצונה לשלוט על אירופה ועל העולם . חמור יותר , סטלין וסביבתו מעולם לא לקחו בחשבון את ההבדלים הקיימים בין שני סוגי המדינות הקפיטליסטיות – פשיסטיות ודמוקרטיות [ ... ] הטעות השנייה מקורה בקונספציה הגאופוליטית של ההנהגה הסטליניסטית , שחשבה להבטיח את ביטחון המדינה באמצעות השגת שטחים חדשים והרחבת אזור ההשפעה שלה [ ... ] חוץ מזה , הנחת העבודה העיקרית של התעמולה הסובייטית ולפיה החתימה על ההסכם תבטיח את דחיית ההתקפה הנאצית על ברית המועצות איננה משכנעת עוד , שהרי לא נמצאה תעודה כלשהי שגרמניה התכוננה להיכנס למלחמה נגד ברית המועצות בסתיו . 1939 אין ספק שהסימן החיצוני הבולט ביותר שהנהגת ברית המ...
אל הספר