הפתעה משבשת תכניות מלחמה

אורי בר–יוסף הקדמה הגדרה מקובלת של ' הפתעה אסטרטגית' רואה בתופעה זו מצב שבו שחקן במערכת הבין–לאומית מבין פתאום כי פעל על בסיס תפיסת איום מוטעית . תפיסת האיום המוטעית נוצרת בשל כישלון לחזות איום חיצוני חמור ומידי לאינטרסים הלאומיים החיוניים ולהתכונן לקראתו . בהגדרה זו גלומים שני מקורות פוטנציאליים להתפתחות החמורה מבחינתו של המופתע : ראשית , כישלונו להעריך את עצם התקרבותו של האיום – במקרה שלנו מתקפת פתע – או ממדיה האופרטיביים ; ושנית , הכנה בלתי נכונה , זמן רב לפני המתקפה עצמה , לקראת אירוע כזה – למשל בניית קו מאז'ינו הצרפתי , שלא עמד במבחן ה'בליצקריג' הגרמני . הכישלון הראשון הוא מודיעיני . הכישלון השני הוא בעיקרו אג"מי . הם אינם סותרים זה את זה , ובמקרים רבים שניהם יתקיימו – מה שעלול ליצור אפקט סינרגי שיכביד עוד יותר על יכולתו של הקרבן להתמודד עם האיום . ועדת החקירה הממלכתית לחקר מלחמת יום הכיפורים – ועדת אגרנט – קבעה כי בשורש הכישלונות הצבאיים בימים הראשונים של המלחמה עמד הכשל ההתרעתי . אף כי מסקנה זו הייתה מקובלת על רוב הנוגעים בדבר , קמו לה גם  אל הספר