מלחמת יום הכיפורים: תקלה פיקודית ולא תקלה מודיעינית

חנן ( שורץ ) שי 1973–ב הונחתה על ישראל מתקפת פתע ערבית , אף שמשימתו של צה"ל הייתה להגן על המדינה . קלאוזביץ מגדיר ' הגנה' כהדיפת המהלומה , והמאפיין הראשי שלה הוא הציפייה של המגן למהלומה עליו . מההמתנה למהלומה נובעים ש נ י י ת ר ו נ ו ת י ה ה ר א ש י י ם של ההגנה : הראשון הוא יתרון מעשי . בזמן ההמתנה יכול המגן להכין את הקרקע בשטחים שבשליטתו , והכנות מוקדמות אלה יכולות להיות בבחינת משקל נגד ליתרונו המספרי של התוקפן . היתרון השני , שקשור ליתרון הראשון , הוא מורלי . משום שהמגן ממתין להתקפה אפשרית עליו ' בשוויון נפש ומתוך מוכנות , ' ולא ב'חשש מרגשות אי–ודאות מביכים , ' הודות להכנות המוקדמות שעשה , אי–אפשר לזעזע אותו במתקפת פתע , שאחת ממטרותיה הראשיות היא להוציאו מאיזון . מסיבות אלה הגדיר קלאוזביץ את ההגנה כצורת הלחימה החזקה והמועדפת על פני ההתקפה ( בתנאי , כמובן , שלמגן יש עומק ל'הכלתה . ( ' עם זה הוא טען שכל הגנה חייבת להסתיים בהתקפה , שכן ההגנה היא בעצם התקפה הנדחית לשעת הכושר . 1973–ב התגלה פרדוקס גדול : צה"ל , שמשימתו הייתה להגן על גבולותיו – כלומר לצפות למהלומה אפשרית עליו ומראש להתכונ...  אל הספר