במקרא יש שלילה ברורה של הגלות , ושלילה זו מתבטאת בכמה וכמה נקודות מבט : בראיית ההגליה בידי מלכי אשור ובבל עונש חמור על חטאים שחטאו בני ישראל ויהודה כלפי האל וכלפי האדם ; השימוש בתופעת ההגליה והישיבה בגלות בהקשר של איומים על העם אם לא יקיים את החוקים ואת המשפטים ; ההגליה היא עקירה בכוח מן המולדת ; הגלות היא מקום של פחד , עבדות וצלמוות ; היא פיזור העם ופירוק החברה ; “ הארץ הטובה” נותרה שוממה בזמן הגלות ; בגלות קיים ליקוי ביחסי ה ‘ עם עמו . על כל אלה בוכה ירמיהו ( יר ‘ יג . ( 17 תפיסה שלילית של הגלות מכשירה , מחזיקה ומחזקת בקרב הגולים את הרצון לשוב למולדת ולמסורת אבות כפי שהייתה לפני עקירתם מאדמתם . מכאן הערגה לגאולה ושיבה לארץ אבות ( תה ‘ מב ;( מכאן התקווה שהגלות היא רעה זמנית בלבד ולא משכן של קבע ; מכאן האמונה בחידוש הברית עם אלוהי ישראל ומכאן הצמידות של גולה ושיבה ( למולדת . ( חידוש הברית לאחר הגאולה פירושו שהגלות היא תקופת ביניים בלבד ללא ברית בין ה ‘ לעמו , שכן הברית הישנה הופרה על ידי העם שנענש ויושב בנכר . הגלות היא צרה הכרחית מיד ה ‘ לצורך בניין עתיד טוב יותר לאחר ריצוי העונש וייד...
אל הספר