3. יחסים וקשרים של הנשארים בגולה עם אוכלוסיית יהודה ובנימין ("בני המדינה") בימי שיבת ציון (ימי זרובבל, יהושע, חגי וזכריה, מחצית שנייה של המאה ו לפסה“נ)

בספרי חגי וזכריה א-ח , ביש ‘ נו-סו וגם בעז ‘ א-ו אין עדות מפורשת על מתיחות בין הנשארים לבין השבים מן הגולה ובין שתי קבוצות אלו לבין הנשארים בבבל ( עז ‘ א . ( 4 חגי וזכריה , התומכים בזרובבל וביהושע הכוהן , אינם מבחינים הבחנה תיאולוגית ואידיאולוגית בין עולים לנשארים ואין רמז לעימות על רכוש או על הנהגה . זכריה אינו מבחין בין עולים לנשארים אלא בין עושקים לנעשקים , בין עשיר לעני ( ז . ( 12-9 כל “ בני המדינה” לקחו חלק בבניין בית המקדש . היו יחסים תקינים גם עם אלו שנשארו בגולה ( זכ ‘ ו . ( 15-9 זכריה קורא לגולים לנוס “ מארץ צפון” ולבוא לציון ( ב 17-10 וראו יר ‘ נא ; 45 יש ‘ נב . ( 11 חגי אינו מתייחס לגולים , ואין ללמוד מעובדה זו שחגי מתכחש לגולים והוציאם מכלל עם ה . ‘ הטענה שבנבואות בישעיה נו-סו משתקפת יריבות על רקע אידיאולוגי בין שני פלגים בחברה היהודית ( השבים לציון וצאצאי הנשארים ) אין לה הוכחה . אין רמז למאבק בין השבים לציון לבין הנשארים בתקופת זרובבל על רכוש או על הזכות להימנות עם עם ישראל , עם ה , ‘ ולעובדו במקדשו בירושלים . השימוש בכינוי “ אלהי ישראל” ( עז ‘ א ; 3 ג ; 2 ד ( 1 ולא בכינו...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ