קיומן של נבואות גאולה שעניינן שיבה למולדת ו “ שיבה להיסטוריה” של העם , ברוח דברי הושע “ עד אושיבך באהלים כימי מועד” ( יב ( 10 ובהתאם לתחינה באיכה “ השיבנו ה ‘ אליך ונשובה חדש ימינו כקדם” ( ה , ( 21 הן עדות למאוויי גאולה בקרב גולים , “ אבלי ציון” כאמור בישעיה ( סא ( 3 או “ אסירי התקוה” בלשונו של זכריה ( ט . ( 12 הנבואות אינן מבית היוצר של תנועה משיחית–אוטופית המנותקת מן המציאות , הן לא הופרחו בחלל ריק ולא הועלו על הכתב בידי תיאולוגים בחדרי חדרים ונשתמרו כספרות יפה למען הדורות בעתיד ותו לא . דברי פורענות והגליה מחד גיסא ודברי נחמה וגאולה מאידך גיסא מפי אותו נביא ( ipsissima verba ) מושתתים על מערכת של דעות ואמונות שעליהן מבוססת האמונה הישראלית בתקופת המקרא . החזונות של ירמיהו , יחזקאל וישעיהו ( השני ) אל הגולים מופנים אל “ קהל גדול” ( יר ‘ לא ; 7 יח ‘ לז ( 10 הנמצא בהמתנה לשיבה למולדתו , לשיקום הממלכה שחרבה בידי הכשדים ולחדש את הפולחן במקדש בירושלים . אין משמעות לנבואות הגאולה מפי נביאים והשתמרותן לדורות הבאים ואין טעם לאיום שהממשיכים לחטוא לא ישובו אל אדמת ישראל ( יח ‘ יג ( 9 אלא על רקע...
אל הספר