הפולמוס של הנביאים בתקופת הגלות עם הפולחן האלילי הוא המשך המאבק באלילות מלפני החורבן והגלות , מאבק שנמשך גם לאחר שיבת ציון . אצל ירמיהו , יחזקאל וישעיהו ( השני ) בולט המאבק באלילות ובסינקרטיזם תוך הדגשת ייחודו ובלעדיותו של אלוהי ישראל . ירמיהו מדגיש את חטא האלילות נוסף על החטאים שבין אדם לחברו ( ב ; 23 ה ; 19 , 7 , 1 ח ; 19 י ; 10-1 יא ; 10 יג . ( 27 דברי יחזקאל וישעיהו ( השני ) נגד עבודת האלילים מופנים , לפחות בחלקם , אל הגולים , שכן שני נביאים אלו חיו בגולת בבל ומאבקם באלילות היא על רקע התרבות הבבלית הפגאנית . אמנם קשה לדעת אילו נבואות מכוונות לאוכלוסייה ביהודה ואילו לקהילת הגולים , אבל בנוגע לגולים אפשר לומר שהנבואות נגד הפולחן האלילי מגמתן להזהיר את הגולים מפני עבודת אלילים , וכי את אלוהי ישראל אפשר לעבוד בעולות ובזבחים רק בירושלים . עבודת האלילים היא הבל ( יר ‘ ב ; 27 , 5 י 5 וכן ראו ג ; 9 ז ; 18 י ; 16-1 יא . ( 13 ישעיהו השני מבטא בצורה ציורית ובסגנון פולמוסי את האיוולת בעבודת האלילים ( מ ; מד ; מו ; מח ; נז ) באותו סגנון המצוי ביש ‘ לז ; 19 ביר ‘ י 9-3 ובתה ‘ קטו 7-3 ובספר דברים...
אל הספר