כשם שבארגון הפנימי אפשר להבחין בהמשכיות , כך גם בחיי הרוח ובעיקר במחשבה הדתית . הדת הייתה גורם חשוב בהגדרת הזהות . מכלל הדיון בפרק זה עולה ששבי ציון ואחר כך עזרא ונחמיה לא הביאו מן הגולה רעיונות מהפכניים בעלי אופי דתי , אלא דבקות יתרה , הקפדה ופרשנות מחמירה של עיקרי אמונה ומצוות שרווחו ביהודה לפני החורבן , ובעיקר לאחר התיקונים בפולחן בימי חזקיהו ויאשיהו ועל–פי החוקים והמשפטים שב “ ספר תורת משה” הנרמז והנזכר בתיאור הפעולות של חזקיהו ( מל “ ב יח ( 6 ושל יאשיהו ( מל “ ב כב-כג . ( במילים אחרות , דתם של גולי בבל בתקופת הגלות ואחריה הייתה מושתתת על ערכי אמונה כפי שעוצבו וגובשו ביהודה בימי חזקיהו ויאשיהו . 413 לפי גרייבי “ , , ”ישראל עמ ‘ , 23 כשמשווים את דת ישראל בתקופת המלוכה ליהדות של סוף ימי הבית השני מוצאים שיש : “ ... a remarkable amount of antiquity but also a considerable . amount of development " לדעתו תהליך ההמשכיות וההתפתחות מתבטא , בין השאר , בכך שה ‘ היה האל הראשי בתקופת המלוכה והבלעדי בימי הבית השני . על ההמשכיות במחשבה הדתית , כולל יצירות היסטוריוגרפיות , ראו אקרויד , גלות ; הנ...
אל הספר