בעולם העתיק הייתה זיקת גומלין הדוקה בין דת לחברה ולממלכה . זהותו של האדם נקבעת במידה רבה לפי האמונה ( דהיינו האל ) שבה הוא מחזיק . אין לתאר קבוצה אנושית כלשהי בעת העתיקה שלא קיימה מנהגים דתיים או שלא הייתה לה מערכת של אמונות ודעות . הדת נגעה בכל שטחי החיים , החומריים והרוחניים , של היחיד ושל הציבור . לכן היה צורך גם במקומות התכנסות לצורך עבודת האל וניהול חיי הציבור של הקבוצה בעלת הדת המשותפת . הכרזת כורש ( על–פי הנוסח המובא במקרא ) משלבת “ עם” עם דת : “ מי בכם מכל עמו , ה ‘ אלהיו עמו ויעל” ( דה “ ב לו ; 23 עז ‘ א . ( 3 המקרא הוא המקור הראשי לחקר חיי הדת של הגולים לפני הכרזת כורש ודורות אחדים אחר כך . המקורות החיצוניים שיש להם זיקה כלשהי לגולים עוסקים בענייני מנהל , כלכלה או משפט . אין בהם הארות של ממש , וודאי לא במישרין , על חיי הדת של הישראלים והיהודאים במסופוטמיה , להוציא את העובדה שחלק ניכר מהם המשיכו לשאת שמות עם הרכיב התיאופורי היהויסטי . בהיעדרם של מקורות ראשוניים בכל הנוגע לחיי הדת של הגולים במסופוטמיה בעידן אשור ובבל נקשר חקר הדת של גולי בבל לחקר היצירה הרוחנית בגולה בתקופה הנא...
אל הספר