ההתחקות אחר חיבורים שמקורם ( או עריכתם ) בגולת בבל מעלה על הדעת בראש ובראשונה את המכלול הגדול ובו ספר דברים וספרי נביאים ראשונים . מקובל לכנות מכלול זה בשם “ ההיסטוריה הדויטרונומיסטית” , DH ) ובעברית “ ההיסטוריה , ( ”תורתית–המשנה שכן ניכרים בו הלשון והסגנון של ספר דברים ומקפל בתוכו את התפיסות המרכזיות של ספר דברים , כמו ייחוד הפולחן . מוטיב הגלות הוא יסוד 106 ראו אוסטוו , “ , ”תגובה עמ ‘ e Sixth Century BC : A Creation ; 25 •“ omas , D . W . ; Epoch in the History of Ancient Israel" , JSS 6 ) 1961 ( , pp . 33–46 לאטו , תיאודיציה , עמ ‘ XXII על כך שחלק ניכר מן החומר המקראי נאסף ונערך בתקופת הגלות ועל כן מוטיב הגלות ומשבר הגלות מבצבץ פעמים רבות בספרי המקרא ; מידלמאס , תקופה . 107 מכאן החשיבות המכרעת שיש לקביעת הזמן ותהליך החיבור של ספר דברים לחקר תולדות האמונה הישראלית . האם הרעיון של ייחוד הפולחן בירושלים הגובל באיסור עבודת הבמות החל לנסר בימי חזקיהו ומומש בידי יאשיהו , או שרעיון זה הוא מתקופת הגלות ואולי מתקופת פרס ? לאחרונה קמו עוררים על מגמת “ הפאן דויטרונומיזם” הרואה בספרים דברים-מל...
אל הספר