בשל טיבו של החומר בן הזמן ההוא המצוי בידנו היום , שם העצם הפרטי הוא האמצעי העיקרי והראשי לקביעת שייכותם האתנית–הלאומית של האנשים הנזכרים בכתובות . ואין זה מקרה , שכן השם הוא אחד הסמלים והסימנים החשובים לזהות אתנית , לאומית או דתית . הקריטריון האונומסטי , שהוא עדות אובייקטיבית , הופעל ומופעל במחקרים 1 ויידנר , “ . ”יהויכין עם יהויכין נזכרו עוד יהודאים וראו להלן . 2 ראו פריים , “ , ”אשור עמ ‘ e Idols of the ; 15 H . R . Isaacs , “ Basic Group Identity : כסימן זיהוי למוצאו האתני ( או דתו ) של האיש , ולגבי כל התקופות והחברות , ולאו דווקא לגבי גולים בלבד . השמות השמיים–מערביים מורכבים בדרך כלל משם אלוהות או כינויה ( רכיב תיאופורי ) ומיסוד שמני או פועלי . חלק מכריע מן השמות הפרטיים בקרב בני ישראל בעת העתיקה היה מורכב מיסוד תיאופורי , כלומר משם של אלוהי ישראל , אם בתחילת השם או בסופו , בדומה ליהואחז , אחזיהו ; יהונדב , נדביהו ; יהואח , אחיהו ( וכן רכיבים תיאופוריים אחרים כמו “ ;( ”אל כך לגבי עמים אחרים בדומה לאשורבניפל ( אשורי , ( מרודך–בלאדן ( בבלי–כשדי , ( הדדעזר ובן–הדד ( ארמים , ( אשמנעזר...
אל הספר