האדריכלות של ביקלס ושיח הקיבוץ המאוחד

ביקלס הכיר את עבודת בני דורו של קאופמן , הדור שקדם לו , בחוץ לארץ ובישראל . עבודתו במשרד התכנון בעין חרוד התנהלה תוך כדי דיאלוג עם קאופמן ואילו פעילותו במרכז ההנהגה של הקיבוץ המאוחד חשפה אותו לשיח הרעיוני בתנועה ובקיבוץ . בשיח הקיבוץ המאוחד השתלבו רכיבים מתחומי הסוציולוגיה , הפילוסופיה , הארכיטקטורה והכלכלה , שעיצבו מגמה חברתית ופוליטית . מגמה זו הייתה ייחודית בציונות ובהתיישבות העובדת : חזון היישוב ' שאינו כפר ואינו עיר , ' יישוב ' גדול וגדל , ' היה נחלת תנועת הקיבוץ המאוחד בלבד וביקלס היה האדריכל היחיד שעשה רעיון זה תשתית לתפיסתו האדריכלית . . 50 בן–אשר , לתכנית בניינים , עמ' . 34 . 51 שם , עמ' . 39 ההבדל בתפיסת התכנון הקיבוצי בתנועות השונות ניכר מניתוח סימפוזיון שהתקיים בחסות הטכניון 2–ב באוקטובר 1958 ונושאו : ' תכנון נקודה קיבוצית . ' הדובר המרכזי היה שמואל מסטצ'קין , אדריכל ראשי במשרד התכנון של תנועת הקיבוץ הארצי , ואילו התפיסה התכנונית של הקיבוץ המאוחד לא יוצגה בסימפוזיון . ביקלס לא השתתף בדיון . יש לשער שלא הוזמן , אולי משום שעמדתם השונה של הזרמים הקיבוציים בעניין התכנון הקיבוצי...  אל הספר