כשהחל אפתקר לרכוש עבודות למשכן לאמנות הוא לא התמקד ביצירות אמנים יהודים אלא ביקש אחר הערך ה'אוניברסלי . ' הוא מצא אותו ביצירות המופת של אמני אירופה , בעיקר ההולנדים והצרפתים . תערוכת ה'אורגינלים' שהוצגה בעין חרוד בדצמבר 1938 כללה חמישים ציורים , ורק כשליש מתוכם היו מעשה ידי אמנים יהודים . נראה כי לאחר שאפתקר שב מפריז התברר לאשורו הקושי להשיג יצירות מקוריות של גדולי האמנות . בשנים הבאות גם התבררו בהדרגה ממדי החורבן בקהילות אירופה . הצלת תרבות ואמנות יהודית נעשתה עניין דחוף שאין לדחותו ושינתה סדרי עדיפויות של אמנים שונים . 1944–ב כתב מנחם שמידט לאפתקר , מאירופה : ' לא נשאר לנו הרבה אחרי חורבן זה . האם חשבת פעם על כך , מה גודל האחריות המוטלת כעת על ציירינו בארץ . ' ? בשלהי שנות השלושים דובר בעין חרוד לא אחת על צורך חיוני בהצלת תרבות יהודית , עניין שחזר ועלה במכתבים שכתבו שליחים באירופה וברשימות שפורסמו ביומן הקיבוץ . ( 1939-1938 ) למשל , בטיוטה שחיבר נחום בנארי לפרסום הראשון של המשכן לאמנות נכתב : ' לעינינו הולכים ונהרסים מרכזי היהדות אשר הם משורשים זה מאות בשנים בלבה של אירופה . ערכי תרב...
אל הספר