הרעיון להקים מוזאון התגבש בעין חרוד עוד בטרם התקבלו אוספים ומקורות למימונו . במובן זה מציג סיפור הקמתו של המשכן לאמנות עין חרוד מודל הקמה שונה מזה המגולם בסיפורו של בית וילפריד ישראל בקיבוץ הזורע . בניגוד ל'בילדונג' שחברי הזורע זכו לו הגיעו חברי עין חרוד ברובם הגדול מעיירות מזרח אירופה , ורק פחות מעשירית מהם זכו להשכלה על–תיכונית חלקית . תנועת עין חרוד , ומאוחר יותר הקיבוץ המאוחד , פעלה בקרב בני השכבות העממיות ובשיח התנועתי הופנמה האמונה כי בשכבות אלה גלומים כוחות לאומיים וחברתיים שאבדו לשכבות האחרות . בפרוגרמה לתכנון האדריכלי של היישוב משנות העשרים המוקדמות מופיע מבנה ציבור ( חדר אוכל מורחב ) ובו ' חדר אוסף . ' לא ברור איזה אופי רצו לשוות לו אך יש לשער שהכוונה הייתה לסוג של חדר תצוגה שאמור לספק צרכים מקומיים של היישוב , למשל תצוגת טבע ואמנות בהיקף צנוע . , 1926–ב כאשר הייתה תכנית היישוב החדש על גבעת קומי בשלבי גיבוש מתקדמים , עלתה לדיון הקמת אזור תרבות הכולל מוסדות אחדים . נחום בנארי במאמרו בביטאון מבפנים התייחס לאזור התרבות המתוכנן וקשר יזמה רחבה זו לתפיסת היישוב האינטגרלית ברוח ' עי...
אל הספר