הצעה חדשה: בית תרבות

עד 1946 לא הצליחה הקבוצה המצומצמת שעסקה בעיזבון של ישראל לשכנע את חבריה בקיבוץ ובתנועת הקיבוץ הארצי להגיע לכלל החלטה חיובית בעניין הקמת ה'מפעל , ' אך היא לא אמרה נואש . מעתה אימצה הקבוצה מדיניות שונה ופעלה בשני אפיקים נפרדים . האחד – חידוש הקשר עם המשפחה ועם יוצאי גרמניה בישראל והאחר – שכנוע חברי הקיבוץ שהבית יהיה בין השאר בבחינת בית תרבות ויענה על צורכי קיבוץ הזורע עצמו . תחילה חודש הקשר עם משפחת ישראל בחוץ לארץ , אמי ישראל , אמו של וילפריד , והרברט אחיו , ועם האישים שהיו מקורבים לווילפריד ולתנועת . 55 הרברט ישראל לאלטמן ( באנגלית , ( ניו יורק , , 15 . 2 . 1946 אה"ז ; הרברט ישראל להורן ולאלטמן ( באנגלית , 12 . 12 . 1946 , ( שם . הרברט ישראל השיב : ' נראה כי הדרך פנויה ' ורקלויטה' באירופה ובישראל . אמי ישראל ענתה במכתב חם ובו ביטאה את תחושתה כי האדריכלים והחברים יצליחו ' להקים את הבית האידאלי ברוח מאווייו של בני היקר . לא אוכל לתאר לעצמי דבר מושלם יותר לזכרו של וילפריד . ' היא ציינה כי אם תאפשר לה בריאותה , תרצה לבקר שוב את ' ביתו האהוב' של בנה בקיבוץ הזורע . הרברט ישראל שיתף פעולה אך ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב