הפראגמנטים ההיסטוריוגראפיים בספרות התלמודית ובעיות החקר בהם

[ א ] דברי הבאים הם בבחינת ראיות להנחות מסוימות לכיוון כחקר המקורות ההיסטוריים בספרות התלמודית ודרכיה . הגעתי למסקנה שהדעה המקובלת' שספרותנו בתקופות אלה' תקופת המשנה והתלמוד' היתה כאילו ספרות בעל פה כלבד' וספריה יצירותיה היו 'ספרים חיים / כלומר משנתם של חכמי ישראל ששנו בעל פה' היא מוגזמת ביותר . סבור הייתי ' שגם כתקופות ההן היתה קיימת אצלנו ספרות שבכתב רחבה וענפה' שחלק ניכר שלה נכלל בספרות התלמודית הגדולה' המשנה והתוספתא' התלמודים ומדרשי ההלכה והאגדה' בצורת דברים שנויים על ידי החכמים כבתי המדרש שלהם . בעיית שיחזורה של ספרות כתובה זו היא במידה רבה בעיה מרכזית כחקר התלמוד . בדברי הבאים אשתדל לענות על השאלות הכאות : ( 1 ) האם ניתן להוכיח' שאמנם היתה בתקופה זו ספרות בכתב ? ושבספרות התלמודית נמצאים שרידים מםוגיהם השונים של הספרים שהיו כאותה תקופה ? ( 2 ) מהן העדויות והראיות על קיומה של ספרות היסטוריוגראפית יהודית בתקופה זו ומציאותם של שרידים ממנה בספרות התלמודית ? ( 3 ) האם ניתן להבחין כספרות התלמודית' וגם בשרידים ספרותיים אחרים' ביסודות היםטוריוגראפיים בעלי חשיבות היסטורית שנשתמרו בה ? ( 4...  אל הספר
מוסד ביאליק