אף על פי שעיסוק בטבע ובסביבה הוא בראש ובראשונה עיסוק במשאבי קרקע ומים , ארגוני שמירת הטבע שתוארו לעיל לא עסקו בדיון מעמיק באופן חלוקתם של משאבי הטבע הבסיסיים האלה . דיון כזה דורש בחינה מדוקדקת של יחסי הכוח שמשפיעים על חלוקתם של המשאבים הללו . על פי עקרונות הצדק הסביבתי , יש לשאול כיצד מחולקים משאבי הסביבה , ועל מי נופל הנטל של המפגעים הסביבתיים כמו זיהומי אוויר , קרקע ומים . ברוב מדינות המתיישבים ( הקולוניאליות ) המערכת המשפטית פוליטית לא הכירה בזכויות הקניין שקדמו לפלישה האירופית . כך למשל הוכרזה אוסטרליה כולה כארץ ריקה והמתיישבים הלבנים השתלטו בכוח הזרוע על אזורים רחבים . בהמשך נעשה רישום מסודר וחוקי של קרקעות אלו כשייכות ללבנים . כיוון ששיטת המשפט לא הכירה בזכויות ה”ילידים” על מקרקעין , הפכו הילידים ל”מסיגי גבול” על אדמתם . על הדמיון בין מצב זה לבין המצב בישראל אפשר ללמוד מן המאמר של אורן יפתחאל וסנדי קדר “ על עוצמה ואדמה” . ( 2000 ) בדומה למדינות מתיישבים אחרות , הנהיגה מדינת ישראל לאחר הקמתהמדיניות קרקעיתמקיפהשנשענהעל חקיקהשבאמצעותה הועברו קרקעות ציבוריות וערביות לשימושם של ישראל...
אל הספר