בין שימור לחידוש - על החינוך

ש ר א ל כ " ץ מבוא החינוך כמוסד חברתי מטפל בשאלה של הידע : מה בחברה נחשב לידע , איך ידע מסוים מתגלה , באילו נסיכות הוא זוכה להכרה ואיך הוא מופץ לכלל . תוך כדי כך מטפל החינוך בשאלת הרציפות החברתית , וזאת נוכח האיום המתמיד שיוצרות מגמות פירוק , התפוררות , התחדשות ושינוי . עם התפתחות ההכרה בחשיבות ההשכלה והמחויבות לאוריינות בסיסית לכול , החינוך מקבל מעמד של תפקיד מרכזי בטיפול בשאלת ההעברה של המורשת מדור לדור וכן בטיפוח הזיקה בין קבוצות אוכלוסייה שונות בחברה נתונה , תוך מעורבות משותפת בעיצוב פני העתיד . מדובר במשימה מורכבת , עתירת אי-ודאויות ; היא כרוכה במאמץ רב ומעוררת התנגדות ( אפשטיין-ינאי , . ( 2000 לצד הכוח של הסקרנות והתשוקה לדעת ניכרים גם העונג הגלום באי-הידיעה והאחיזה העיקשת במה שמוכר . ( Felman , 1987 ) לצורך מימוש המטלות של החינוך נוצרו ארגונים מיוחדים , וראשון בהם — בית-הספר . אין לטעות ולחשוב כי עיקר החינוך אכן מתרחש דווקא במסגרת ארגון זה . כמו הרבה דברים אחרים , אין החינוך נמצא בהכרח במקום שמכריז עליו . הידע שלנו על העולם נאסף לאורך כל חיינו , יש לו מקורות שונים ואף סותרים , ו...  אל הספר
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני