קל יותר להבין את המשפטים האלה כשמסתכלים בכמה גזעים מבויתים . לגזעי יונים הברורים ביותר יש תת זנים בארצות המובדלות זו מזו על ידי מרחקים גדו לים , ולהם נוצות על הראש שכיוונן הפוך ונוצות על הרגליים , תכונות שאינן נמצאות ביונת הסלע ! אלה הם שינויים דומים המצויים בשני גזעים נבדלים ואפילו ביותר משניים . יש לחשוב את מציאותן של נוצות בזנב הרגזן , שהרבה פעמים מספרן מגיע לארבע עשרה או אף לשש עשרה , שהוא סימן המבנה הרגיל של גזע אחר , זה של יונת מניפת הזנב . אני מניח , שאיש לא יפקפק בדבר , ששינויים שכיוצא באלו זו סיבתם , שגזעי יונים אחדים ירשו מאב מוצא משותף את הטיב ואת הנטייה להשתנות כל אימת שהם נפעלים על ידי גורמים דומים ובלתי ידועים . יש לנו דוגמה מקבילה בממלכת הצומח במקרה הגזעים המגודלים , או השורשים , לפי כי נוים הרגיל , של הלפת השווידי והרוטה בגה , צמחים הנחשבים על ידי בוטאנאים אחדים לזבים שנוצרו על ידי ביותו של אב מוצא משותף > אם דעה זו אינה נכונה , הרי יש כאן מקרה של השתנות דומה ומקבילה בשני מינים נבדלים ו ולאלה אפשר להוסיף שלישי , והוא הלפת הרגילה . לפי ההשקפה המקובלת , שכל מין נוצר לל...
אל הספר