הכלל שביררנו אותו בסעיף הקודם ניתן לשימוש בנושא זה . מן המפורסמות הוא , שתכונות האופייניות למינים משתנות יותר מתכונות האופייניות לסוגים . נסביר את כוונתנו על ידי דוגמה פשוטה ! במקום שיש פרחים כחולים לכמה מינים של סוג צמחים גדול ופרחים אדומים לכמה מינים אחרים , ייחשב הצבע רק לתכונה האום יינית למין , ואיש לא יהא תמה על כך אם מין כחול ישתנה לאדום , ולהיפר ; אבל אם היו פרחים כחולים לכל המינים , הצבע הכחול נחשב לתכונה סוגית , ושינוי בצבע נעשה דבר שאינו שכיח . בחרתי בדוגמה זו , כי ההסברה שרוב החוקרים היו מעלים אינה יפה כאן , והיא שתכונות האופייניות למינים משתנות יותר מאלה האופייניות לסוג , מפני שהן לקוחות מחלקים , שערכם הפיסיולוגי קטן מאלה המשמשים דרך כלל בהגדרת סוגים . סבורני שהסברה זו מקצתה נכונה , וזה רק בעקיפין » מכל מקום אהיה צריך לשוב לבעיה זו בפרק על מיון . וכמעט מיותר היה הדבר להביא ראיות המסייעות לדיבור , שתכונות האופייניות למינים עלולות להשתנות יותר מאלה שענ יינן אצל סוגים , אבל בעניין תכונות חשובות נוכחתי לדעת הרבה פעמים בספרים על הטבע , שבל אימת שמחבר מעיר בתמיהה , שחלק או אבר ...
אל הספר