נושא זה מסובך הוא עד למאוד . ודאי שנטייה גדולה להשתנות תהיה נוחה למטרה זו , ובמונה 'השתנות' כלולים תמיד הבדלים שבין יחידים . מספר גדול של יחידים משמש פיצוי בעד הנטייה להשתנות הפחותה בכל יחיד , על ידי הגדלת הסיכויים להופעת שינויים מועילים בתוך זמן מסוים , ומהווה לפי דעתי יסוד חשוב בהצלחה . אף על פי שהטבע מעמיד תקופות זמן ארוכות לרשות הבירור הטבעי , אין הזמן הזה בלתי מוגבל , שהרי הואיל וכל היצורים האורגאניים שואפים להיאחז בכל מקום ומקום במשק הטבע , יוכחד ממילא כל מין , שאינו משתנה ואינו משתפר בהשוואה למתחריו . אם שינויים מועילים אינם עוברים בירושה לפחות לחלק מהצאצאים , אין הבירור הטבעי יכול לפעול מאומה . הנטייה לחזור למצב קודם עלולה לפעמים לעצור או למנוע את התהליך ! אבל הואיל ונטייה זו לא מנעה מן האדם להפיק הרבה גזעים מבויתים בדרך הבירור , למה תגבר על הבירור הטבעי ז במעשה הבירור השיטתי שואף המגדל למטרה מסוימת , והוא ייכשל לגמרי אם ירשה הצלבה חופשית . אבל אם הרבה אנשים משתדלים להשיג את החיות הטובות ביותר למטרת גידול בלא כוונה תחילה של שינוי גזע , ולכולם יש אמת מידה אחת לגבי השלמות הרצויה ...
אל הספר